10 עובדות שכדאי לדעת על הסביבה

אני מוצא את עצמי יותר ויותר מנסה להתגונן כנגד התופעה הירוקה. בדקתי והעליתי את העובדות הבאות (במסגרת פרוייקט העשרה של אח"י דקר):

  1. תעשיית הנייר לא מחסלת משאבי טבע (עצים). להיפך, בעקבות הביקוש לנייר, תעשיית הנייר משקיעה בנטיעת עצים חדשים ב"חוות גידול" לעצים. בעצם, יערות ממוזגים בצפון אמריקה, אירופה ורוסיה גדלו ב-40 השנים האחרונות. אם תצרכו פחות נייר, פחות עצים חדשים ינטעו.
  2. זכוכית של בקבוקי משקה ניתנת למחזור נכון? נכון. אבל, אם את אותו משקה תארזו באריזה חד פעמית מרובעת, תחסכו בעלויות ההובלה אל מפעל המשקאות ובעלויות ההובלה ממפעל המשקאות. משום שיותר קל לסדר ביעילות אריזות מרובעות מאשר בקבוקים, ניתן להרוויח עד 35% יותר מקום מה שיקטין את הוצאות האנרגיה בהתאם.
  3. במחזור נייר יש שימוש גדול יותר בחומרים מזיקים לסביבה. כמו כן, יש צורך בפי 4 (כמעט) יותר אנרגיה כדי למחזר נייר מאשר לייצר אותו מעץ (משאיות להובלה, כוח אדם למיון ועוד)
  4. טמפרטורת הקרקע על פני כדור הארץ עלתה ב-0.3-0.6 מעלות צלזיוס החל מ-1850. מדידות לווינים הראו שאין שום עליה בטמפרטורה ב-18 השנים האחרונות (השינויים הם בטווח ההשתנות הצפויה). מכאן שאין תופעה נצפית של התחממות גלובלית. במאה שנים האחרונות, הטמפרטורה הממוצעת בארצות הברית עלתה בכחצי מעלת צלזיוס.
  5. העליה בגובה פני הים מתרחשת כבר 18,000 שנה. מה ששולל את מעשי האדם כאחראים לכך. קצב העליה היום נמוך מזה שהיה לאורך 18 אלף השנים הקודמות. החל מ1940 ישנה ירידה בכמות ובעוצמת ההוריקנים. בשנות ה80 צפו עליה של כ-9 מטר בגובה פני הים. היום ההערכות מדברות על 30 סנטימטר.
  6. כאשר הדינוזאורים התהלכו פה (עד לפני כ-70 מיליון שנה), כמויות פחמן דו חמצני (CO2) באטמוספירה היו פי חמש יותר גבוהות אך הטמפרטורה היתהרק 5-10 מעלות צלזיוס יותר גבוהה. למעשה, כדור הארץ עובר מחזורים בכמות פחמן דו חמצני באטמוספירה. ולכן גם עליה של פי שניים בכמות לא תעלה את הטמפרטורות כפי שצופים הירוקים.
  7. בניגוד לנאמר על המסת קרחונים, הקרח בגרינלנד ואנטארקטיקה הולך ומתעבה. קרח ים מסביב לאנטארקטיקה גדל.הטמפרטורה יורדת בקוטב הצפוני.
  8. מאחר ורוב השינויים הינם טבעיים, הרי שאין מה לעשות. לדוגמה, כאשר הר הגעש פינוטבו התפרץ, הוא שחרר לאטמוספירה תוך מספר שעות כמות גופרית דו חמצנית (SO2) גדולה כמעט פי שניים יותר מכל המפעלים והמכוניות בארה"ב במשך שנה שלימה.
  9. אי אפשר לחזות את העתיד בנוגע לחיזוי מזג האויר והשינויים בו מעבר לשבוע הקרוב וגם זה מוטל בספק. כדאי לדאוג קודם לחוליי האיידס והמלריה והרעבים באפריקה. כדאי לעזור לפליטי דארפור. העיסוק בהתחממות לכאורה גוזל מפי האנשים הללו אוכל ומשאבים.
  10. פעילות השמש יכולה להסביר את רוב ההתחממות הנצפית במאה ה-20.

לעיון נוסף ומעמיק יותר (מה שמסומן בכוכבית מומלץ מאוד וכדאי להתחיל בו):

http://www.perc.org/pdf/ps28.pdf
The Truth about "An unconvinient truth" *
http://www.fee.org/publications/the-freeman/article.asp?aid=3006
http://seattlepi.nwsource.com/opinion/160258_recycle12.html
http://www.ncpa.org/ba/ba230.html
http://www.ncpa.org/pub/gwm.html *
http://www.ncpa.org/studies/s157/s157.html
Great Global Warming Swindle
http://www.abd.org.uk/green_myths.htm *
http://www.humanevents.com/article.php?id=19468
http://en.wikipedia.org/wiki/Global_warming_controversy
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Skeptical_Environmentalist
http://meteo.lcd.lu/globalwarming/Carter/laying_ten_global_warming_myths.html *
http://meteo.lcd.lu/globalwarming/Carter/the_morality_of_climate_change.pdf
http://www.abcnews.go.com/2020/story?id=3061015
http://www.globalresearch.ca/index.php?context=viewArticle&code=20070315&articleId=5086
http://sermons.trbc.org/20070225_11AM.html
ttp://www.michaelcrichton.com/speech-ourenvironmentalfuture.html *
http://www.ourcivilisation.com/aginatur

מנחם בן. זונה.*

יש פתגם בעברית שאני מצטט הרבה: "יפה שתיקה לחכמים". סוקרטס ניסח את זה קצת אחרת: " אני יודע שאינני יודע". אלו שני משפטים שמוליכים אותי כבר הרבה מאוד שנים ואני מקווה שאני נוהג לפיהם.

זה לא תמיד היה כך. כשהייתי צעיר יותר הייתי בטוח שאני חתום על הידע ועל החוכמה. למזלי, הצלחתי ללמוד כמה דברים מאז ונרגעתי.

למנחם בן זה לא עבר . האיש כותב מתוך ידענות כל כך מופלגת שעוד רגע נאמין שהוא ישב בויכוח המפורסם בין האקסלי ווילברפורס. הידענות שלו תוקפת כבר בפיסקה השניה:

"כל-כולו של הדארוויניזם הוא תיאוריה אידיוטית מאין כמוה המתבססת על הוכחה אחת שאיננה הוכחה כלל וכלל: הדמיון בין המינים השונים – נניח, הדמיון בין הכלב לזאב, בין החתול לנמר, בין האדם לקוף, ובכלל, בין כל בעלי החיים כולם (לכולם יש עצבים,למשל) – אבל אין אפילו שמץ קטן שבקטנים של הוכחה כלשהי שמין יצא מתוך מין, או שמין כלשהו השתנה בהיוולדו למין אחר. (והוכחה פירושה, למשל, צילום וידיאו המתעד, נניח, גור חתולים שיצא מבטנה של כלבה או לפחות משהו שאיננו כלב שיצא מבטנה של כלבה). "

לו היה לבן מושג כלשהו על הפילוסופיה של המדע, היה בודאי יודע שאין דבר כזה "הוכחה" במדע. זו ההברקה הגדולה של קרל פופר. אי אפשר להוכיח את נכונותה של אף תיאוריה מדעית אלא רק לסתור אותה. ניתן להוסיף אישושים לטענה אבל לעולם תיחשב תיאוריה כ"נכונה כל עוד לא הוכח אחרת". זה יוצר בעיה אצל מי שלא מפנים את הרעיון הבסיסי הזה משום שזה מנוגד לאינטואיציה. אבל זה עובד מצוין ככלי עבודה.

שהרי מדע זה שם אחר לכלי עבודה למציאת הסברים לתופעות הטבע. אם נקרא להסבר תיאוריה (ולא תורה, כפי שרבים מכנים בטעות לטעמי את תיאורית האבולוציה) נראה שתיאוריה צריכה לענות על שתי הגדרות בסיסיות: לתת אלגוריתם לחישוב או ניבוי התוצאות של תופעות טבע ולהכיל את הדרך לסתור את התיאוריה. בדיוק כך, תיאוריה טובה נותנת לנו את הכלי להריסתה. מה שלא עונה על כך אינו תיאוריה מדעית ואינו מעניין את המדע.

כשאני שותה קפה, אני משאיר את הספל על השולחן במשרד. למחרת בבוקר, הספל נמצא במטבח, שטוף. התיאוריה שלי טוענת שהספל יודע את הדרך למטבח והוא עושה את הדרך הזו כל לילה בעצמו , שוטף את שאריות הקפה במים ובסבון ונשכב בעדינות על מתקן הייבוש.

טכנית, זו תיאוריה מדעית תקפה: היא מסבירה את התופעה הנצפית ואף ניתן לתכנן ניסוי שיאשש אותה. מחר אניח את הספל על שולחן אחר ועדיין הספל יחכה לי שטוף ונקי במטבח. אבל התיאוריה שלי מכילה גם את הדרך לסתור אותה. אם נערוך תצפית פשוטה, נגלה שהמנקה מגיעה כל בוקר בשבע , אוספת את כל הספלים על השולחנות, נושאת אותם אל המטבח, שוטפת אותם היטב ומניחה על מתקן הייבוש. התיאוריה שלי מנותצת מיד. זו עדיין תיאוריה מדעית. פשוט לא נכונה.

מנחם בן כאמור, בקי ויודע ולכן הוא שואל

"מישהו ראה פעם חיה שהולידה חיה שונה ממנה אפילו במעט? "

כן, אני ראיתי. כולם ראו. אפילו מנחם בן ראה. קוראים לזה "צאצאים". יש אפילו שניים שישנים פה בקומה למעלה. קוראים להם יונתן ונעמה והם זכר ונקבה מסוג Homo sapiens sapiens. הם דומים קצת לאמם וקצת לאביהם. הם תוצר של "ערבוב" גנטי (בקיצור, סקס) בין אבא ממוצא אשכנזי עם שיער בהיר ועיניים כחולות ואמא ממוצא צפון אפריקאי עם שיער שחור ועיניים חומות. בגלל זה יש להם עור שחום בהיר, שיער שחור ועיניים שחורות. אם נשווה בין הגנים שלי, של אשתי לשלהם (גם בינם לבין עצמם) הרי שהם דומים יותר בינם מאשר בינם לביני או בינם לבין אשתי. כלומר, הם שונים רק קצת. אם נכפיל את התהליך בכמה אלפי שנים הרי שהשוני ביני לבין צאצאי צאצאי יהיה ניכר יותר.

זו הבעיה הגדולה של האבולוציה-היא כל כך פשוטה שהיא מטעה. לנסח משפטים שמסבירים תופעות אבולוציוניות זו בעיה למשפטנים. מנחם בן קרא בספר של גולד את המשפט הבא:

" מדוע יפתח הפלמינגו, היחיד מבין העופות, מקור כה מוזר אם לא כדי לנצל את הסביבה החריגה שבחר לעצמו?"

שבעצם היה צריך להיות:" מקור מוזר התפתח רק אצל הפלמינגו, מכל העופות, על מנת לנצל את הסביבה החריגה בה הוא חי". גולד בעצמו כבר עמד על הבעייתיות של ניסוח המשפטים. הוא יודע שהניסוח לא מדייק אבל הוא מזהיר אותנו מראש (אני לא מוצא כרגע את המקור). גולד היה חייב לעשות פשרה בכתיבה הפופולרית שלו בין הניסוח לעניין. הוא בחר להתפשר על הניסוח תוך כדי אזהרה לקוראיו. אבל מנחם בן, עוד Homo sapiens sapiens מוכיח שsapiens היא לאו דוקא תכונה מובילה. מי שיקרא את המאמרים המדעיים שלו לא ימצא התנסחויות שכאלה.

ומנחם בן ממשיך:

"יש שמביאים את הגיאולוגיה כהוכחה כביכול. אבל מה לעשות, שכבר דארווין כותב בספרו "מוצא המינים" שהגיאולוגיה איננה יכולה לספק הוכחה כלשהי: "הפרשה הגיאולוגית היא הרבה יותר בלתי שלימה משסבורים הגיאולוגים. מספר הדוגמאות שבבתי האוסף שלנו כאין וכאפס הוא לעומת הדורות לאין ספור של מינים לאין ספור". כלומר, שוב ,כפי שמודה אבי הדארוויניזם עצמו , לא הגיאולוגיה יכולה להוכיח את "תורתו". אז מה כן? כלום. פשוט, כלום. כל-כולה תיאוריה, השערה, ניחוש, המבוססים על קשר סידרתי כלשהו בין המינים, שאיננו מוכיח אלא זאת: שכולם נוצרו בידי בורא אחד, בסדרות."

זהו, הנה המכה הניצחת. "דארווין אמר את זה בעצמו". קודם כל, "מוצא המינים" נכתב לפני יותר מ150 שנה. ברור שיש בו אי דיוקים ודברים לא נכונים. דארווין לא ידע הרבה דברים. הוא אפילו לא הכיר את המנגנון הגנטי למרות שהוא התגלה כחמישים שנה לפני כן על ידי מנדל. למרבה האירוניה, סטיבן גולד, ביחד עם אלדריג' ניסו לנסח תיאוריה שמסבירה את החוסר במאובנים. חוסר הידיעה לא מצביעה בהכרח על אי נכונות התיאוריה. דארווין, כמו כל מדען טוב, הבין שיש לו בעיה אז הוא העלה אותה למעלה ולא טיאטא מתחת לשטיח. מדענים טובים אמורים לעשות את זה-הם אמורים לתת לנו כלים לסתור את התיאוריה שלהם. אבל מנחם בן שוכח ש150 שנה של מחקר מדעי עברו מאז ויש יותר ויותר עדויות לאשש את התיאוריה.

זוכרים את חוק גודווין? הנה מקרה קלאסי:

מה שנורא מכול הוא שהדארוויניסטים הפשטניים עד אימה מסתכלים על המראות המופלאים ביותר של העולם, על היופי האינסופי של החיות למיניהם והפרחים למיניהם, בעיניים עבשות ועששות ויבשות של "מדען", הבוחן שרידויות בנוסח "החזק יותר שורד", ששימשה בסיס לגישה הנאצית.

יש בציטוט עוד בעיה. המונח "החזקים שורדים". זה תרגום רע של "Survival of the fittest". כפי שניתן ללמוד מהקישור, זה לא משפט של דארווין. זה משפט שהושפע מדארווין. המשפט הוא מטאפורה ולא תיאור מדעי. רגע, מטאפורה זה לא משהו שמנחם בן כן אמור להבין בו?

כשהלכתי ללמוד באוניברסיטה, החלטתי ללמוד ביולוגיה (לאחר הרפתקה קצרה במתימטיקה ומדעי המחשב למרבה האירוניה). שאלו אותי "ומה תעשה עם זה". עניתי שאני לא יודע, אבל זה מעניין. אז באמת לא עשיתי עם זה כלום. אבל למדתי להתבונן על העולם. אני נהנה לדעת איך דברים עובדים. מאוד רחוק מ"עינים עבשות ועששות".

להבין את העולם זהו נדבך נוסף של הנאה. אפשר לקרוא יצירה ספרותית ולהנות ממנה כמו שהיא ואפשר לנתח אותה ולהבין לעומק ולהנות עוד יותר.

יש מוטו שאני מנסה להעביר הלאה לילדי:"לא בושה לא לדעת, בושה לא ללמוד". הייתי רוצה להעביר את זה גם למנחם בן.

——————————-  עדכון ——————————

  1. בכלל לא שמתי לב, אבל ההשפרצה של מנחם בן היא ישנה ביותר. במקור זהו מאמר מהעיתון מ1998. זה עדיין לא גורע מטמטומה.
  2. מאחר וזהו מאמר ישן, פרופ' יוסף נוימן כתב תשובה הרבה יותר מוצלחת משלי.כדאי לקרוא.

________________________________________________________

*הכותרת מגעילה, אני יודע. אבל מתבקשת.

אל תתנו לעובדות להטעות אתכם או: אשר עידן הקשקשן.

 טכניקה מקובלת אצל מטיפים היא להרבות בציטוטים של אנשי רוח וספר המקובלים תרבותית כ"חכמים". אשר עידן לא שונה. הוא מאוד אוהב לצטט. לא משנה לו שיש סתירה בעצם הציטוט שלו לבין ההטפה שלו להסתמכות על חוכמת ההמונים. זה היה יכול להישאר בגדר דיון פילוסופי על נכונות הטענות שלו לנוכח הרטוריקה שלו אלמלא הציטוטים שלו היו לא במקומם או מוצאים מהקשרם.

שימו לב לפליטה האחרונה של אשר עידן. שופע כרגיל בציטוטים. הוא אפילו טורח לסיים בציטוטים מ"המקורות". בכלל, ציטוט מ"המקורות" חביב מאוד על מטיפים משום שיש בהם לכאורה חוכמה עתיקה.

 בתגובה שלו למגיב בשם יהויכין (ראו בתגובות), הוא טוען לציטוט הבא מתוך "מלחמה ושלום" של טולסטוי:"אירופה היא בסך הכל פינה קטנה של אסיה, היא לא יבשת". אז בדקתי. הוצאתי את מלחמה ושלום מהמדף וחיפשתי את המקור: "…תרבותה של אותה קרן-זוית זעירה של העולם, אשר קוראים לה בשם אירופה." (תרגום לאה גולדברג). חיפשתי גם באנגלית:"and a certain kind of civilization of a small corner of the world called Europe."(מכאן). מסקנה: אשר עידן קשקשן ולא אומר אמת. מעניין כמה "ציטוטים" נוספים שהוא מביא הם כאלה?

לא צריך ללכת רחוק מדי-בסוף המאמר הוא מצטט את קוהלת "קול המון כקול שדי". יפה. אם זה היה מקוהלת…. מסתבר שאם מחפשים בקוהלת לא מוצאים את הפסוק הזה. נסו בעצמכם. נסו את ויקיפדיה. יש שם הסבר נחמד.

 רגע, אם בציטוטים אשר עידן חלש, בוודאי הוא טרח לבדוק את העובדות שהוא מביא? הצחקתם אותו. זה מיותר. נסו את הדוגמה הבאה: "הדי.אנ.איי. הבודד מול החלבון הנוצר מרשת של מולקולות די.אנ.איי". טוב, ה'עובדה' הזו פשוט מצביעה על בורות. DNA לא הופך באופן ישיר לחלבון. הוא צריך משהו שיקרא אותו ויהפוך את הקוד לחיבור של חומצות אמיניות ליצירה של חלבון. המשהו הזה נקרא ריבוזום. DNA הוא לעולם מולקולה בעלת מבנה מאורך, כעין סולם הסובב סביב צירו (סליל כפול). אין רשת של DNA מפני שהמבנה הזה לא יכול להתקיים כימית. ואין דבר כזה DNA בודד. משום שDNA הוא יותר תיאור של משפחה אינסופית של מולקולות אפשריות ולא של מולקולה ספציפית (למשל, שתי מולקולות גלוקוז הן לעולם זהות אבל שתי מולקולות DNA לא בהכרח).

לסיכום, תרשו לי להפנות אתכם לגדי שמשון. אני את שלי אמרתי.

הבלי הפוסט מודרניזם

לקרוא, ללמוד בעל פה, לגזור ולתלות על המקרר: על שמונה הבלים פוסט מודרניסטים.

מה חדש באינטרנט?

כבר כתבתי בעבר על אשר עידן. הוא כותב ב"מרושתים" שבווינט. האוטופיה שלו זה ווב 2.0. לדידו, ווב 2.0 והלאה (יש לו גם ווב 3.0 בשרוול) הוא העתיד האולטימטיבי של האנושות, במיוחד לאור ה"בולשביקיות" הגוברת. הוא לא לבד. יש עוד כמוהו. תזהו אותם לפי הדיבור האקדמי. אותו דיבור מלא בחצאי מילים לטיניות ולועזיות שנשמעות טוב מאיך שהן מתורגמות למציאות. מילים כמו פוסט אוראלי, אירופוצנטרי דקדנטי וכולי. שלא יעבדו עליכם. מילים מילים ואין תוכן.

הבעייתיות של ווב 2.0 מתחילה בזה שהוא נראה כמו בועה. איך אמר פעם מישהו, "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, יש סיכוי סביר שזהו עוף ממשפחת הברווזיים". ווב 2.0 דומה לבועה הקודמת: המון באזז, המון מאאגניבות, עיצוב זהה של אתרים (במיוחד המילא בטא שחייבת להופיע בלוגו היכן שהוא) ואף אחד עוד לא ממש יודע איך עושים מזה כסף, אלא אם אתה המייסדים של יוטיוב שדפקו קופה כשגוגל קנו אותם (ICQ, מישהו זוכר?)
אבל, אם נפרק את הדבר הזה לגורמים נגלה כמה דברים מעניינים:

ראשית, כל התשתית הטכנולוגית של האינטרנט נמצאת איתנו כבר כ-40 שנה ויותר. החידוש העיקרי שנכנס בשנים האחרונות (אבל עדיין לא מיושם באתרי אינטרנט) הוא הרחבה של מרחב הכתובות האפשרי (IPv6).

אתרי אינטרנט בהם הגולשים תורמים תוכן תמיד היו, רק שאז הם לא היו אתרים אלא קבוצות דיון (NEWSGROUPS). במקום RSS היו לנו רשימות תפוצה ובמקום אינדקסים היה לנו GOPHER. מה שנשתנה הוא ההיקף וקלות השימוש. הרעיון הבסיסי זהה לחלוטין.

פעם, לפני שמיקרוסופט שלטו, היה היצע רחב. יכולת לבחור את המחשב שלך ואת מערכת ההפעלה. הנה, כאן אפשר לראות את המגוון. היום לכולם מעבדי אינטל/ AMD ונשאר לבחור האם מערכת ההפעלה תהיה חלונות, לינוקס או MACOS. פעם, תוכנות היו חינמיות או זולות מאוד. הרעיון ההתחלתי של כותבי התוכנות היה שתוכנות חייבות להיות חינמיות לשם שמירה על חופש המידע. היום, וינדוס עולה $150! אני למשל נאלצתי לנטוש את המק משום שיש יותר עבודה עם וינטלים. אני מקווה שעוד אחזור אליו (אני שומר על קשר, יש לנו אחד בעבודה). יש פריחה מבורכת בתחום הקוד הפתוח אבל עדיין, רוב האנשים שמשתמשים במשהו אחר מחזיקים גם וינדוס ואופיס.

הנסיון להטות את הטכנולוגיה לכל כיוון אפשרי הוא פתטי: אשר עידן מדבר על רפואה טובה יותר בזכות הרשת. נו, באמת. יאיר-המבורגר עמיחי (גם במרושתים) טוען: "האינטרנט מסוגל אכן להעצים אותנו בכל תחום ותחום. ומעבר לכך האינטרנט משחרר אותנו ממגבלות הגוף הפיזי שלנו, מהזהות שלנו והמרחב הפיזי המוגדר שלנו. לדעת הכל – לראות הכל – להיות בכל זה הוא האינטרנט." יש לשים לב שכל החוזים הם משתמשים ללא הבנה אמיתית בטכנולוגיה ולפעמים הם מגזימים משום חוסר ההבנה. האם אותו פסיכולוג יעז להגיד איך תיראה מכונית העתיד? אני חושב שלא. אבל אינטרנט, משום שהוא וירטואלי ורוב האנשים לא מכירים אותו ברמת השרת/נתב, אפשר, כי רוב האנשים לא מבינים בזה מספיק. אז אפשר לזרוק שטויות אוויליות כמו אשר עידן על דירוג בתי חולים כמו שמדרגים בתי מלון ובית חולים שלא ישתפר, לא יקבל תקציב. הוא רק שוכח שבני אדם נוטים לא להגיד את כל האמת ולכן הטכנולוגיה גם תאפשר להם להטות את הדיווחים די בקלות. זו כבר אנרכיה מסוכנת.

יוצא מכך ש"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א' ט'). למעשה כל החידושים הטכנולוגייים לכאורה באינטרנט הם אבולוציה שהושפעה מעלייה ביכולת הטכנולוגית. עלייה ברוחב הפס הנגיש לנו כצרכנים הביאה יישומי וידאו אל שולחן העבודה. פעם, עמוד אינטרנט ששקל 45K נחשב כבד משום שלקח זמן להעלות אותו. רוחב הפס מאפשר לנו לקבל עמודים גדולים יותר (ווינט לדוגמה) באותה מהירות כמו שהגיעו הדפים אז. בגדול, אין (ואני מת שמישהו יתקן אותי) שום חידוש טכנולוגי מרעיש באינטרנט שבאמת שינה משהו והביא לשינוי בפרדיגמה. ולכן, כל התיאוריה של ה"אשר עידנים" נופלת.

האינטרנט הוא לא העתיד. הוא ההווה. הוא הופך להיות חלק בלתי נפרד מחיינו (לפחות אלו מאיתנו ששפר עליהם מזלם ויש להם כסף לממן את זה). העתיד? נבואה ניתנה לשוטים. אבל אם תרשו לי להיות שוטה לרגע, נראה לי שהעתיד צופן בחובו הרבה יותר שירותים "חינמיים" שיהיו מוגבלים כך שמי שממש ירצה להשתמש בהם יאלץ לשלם כדי שהשירות יספק את דרישותיו. פשוט, מישהו צריך לשלם על כל החומרה ורוחב הפס. המישהו הזה יהיה אנחנו, הצרכנים.

עדכון: דרך הגלוב הגעתי לקישור מעניין. דיון בנושא הבועתיות של ווב 2.0. לקרוא ולשמור.

אני אחד העם

לYNET יש בלוג דיעות שנקרא מרושתים. הוא אמור להביא דיעות של אנשים שונים שעיסוקם אינטרנט. אחד הכותבים הקבועים הוא אחד ד"ר אשר עידן. מאחר והוא הצליח להרתיח אותי עקב יכולתו להשמיץ באופן אישי, החלטתי שהגיעו מים עד גועל נפש ואני חייב להגיב באופן אישי תוך הזדהות. אני, אגב, מגיב לכל מאמריו של עידן תחת השם "אחד העם".
לאשר עידן יש אג'נדה: הוא מקדם את מה שהוא קורא לו ווב 2.0 הוא כנראה מתכוון לאותו מושג שטבע טים אוריילי וכולל בתוכו אתרים כמו YouTube, Flicker ודומיהם.
התיזה של עידן (עד כאן זה לגיטימי) היא שאתרי ווב 2.0 בהם יש דמוקרטיזציה של המידע הם העתיד של החברה האנושית לצבירת ושיתוף ידע. הוא חולק את משנתו על פני יותר מפוסט אחד. ראוי לקרוא אותם כדי להבין איך אדם שאמור ללהיות משכיל ושימש כיועץ לשני שרי חינוך, לא מסוגל לנהל דיון עניני אלא אם מסכימים לדבריו.
שימו לב לשיטתו כאשר מישהו (נניח אני) טוען בתגובה לפוסט שלו שמייתר את מערכת החינוך כולה, שיש צורך בתרגול מרובה בתחומים מסוימים ושיש צורך בתחומי לימוד מסוימים כהכנה לחיים (או כמו שאני קורא לזה "ארגז הכלים"). כדוגמה אני מביא את עצמי-לא למדתי את התחום בו אני עוסק בצורה רשמית אלא לבד, כאוטודידקט. טענתי היא, שחלק מהיכולת ללמוד לבד נבעה מכך שלימדו אותי איך לרכוש ידע, איך לנתח ולהוציא את העיקר מהטפל ואיך להגיע לפתרונות יצירתיים לבעיות ע"י "צמצום טווח לפתרון", כלומר עדיף פתרון חלקי אבל מקורב שקל להגיע אליו בתור התחלה.
עידן מתעלם לחלוטין מהטענות שלי.

למזלו הרע של עידן, רוב המגיבים מבינים שהוא מקשקש וקוראים "המלך עירום". אחד המגיבים (סטודנט) גם נוזף בו על כך שבמקום להתעמת עם טענותי, הוא בוחר להשתלח בעזרת מילים שנראות חכמות. במקום לענות לי על טענותי הוא בוחר לטעון:

"זה שאתה מתפרנס ממחשבים זה לא אומר שאתה מבין את הקונטקסט החברתי והקוגניטיבי של המחשבים והאינטרנט. גם הסכולסטים מהכנסיה הנוצרית שהתנגדו לגלילאו ולדיקארט ולניוטון התפרנסו מספרים מודפסים, אך התנגדו להקשר התרבותי החדש שהספר יצר."

מישהו הבין? לי לקח קצת זמן. ראשית, אני לא טענתי להבנת הקונטקסט החברתי והקוגניטיבי (מה שזה לא יהיה) אני נתתי דוגמה לכך שהיום אני עוסק בתחום אחר מזה שלמדתי באוניברסיטה. במקרה זה מחשבים. זה יכול היה להיות גננות. זה לא משנה. העובדה היא שלמדתי בצורה מקצועית (שהרי אני מתפרנס מכך), תחום אחר בעזרת כלים שקיבלתי בזמן לימודי. שנית, עידן אוהב לזרוק מונחים כמו: "הסכולסטים מהכנסיה הנוצרית" שהתנגדו לגלילאו, דיקארט וניוטון.
מר עידן, צא ולמד – לניוטון הכנסיה לא ממש התנגדה. לגלילאו הכנסיה התנגדה לא משום התנגדות לידע אלא משום ההשלכות הפוליטיות. איזה סכולסטים ואיזה בטיח. ספריו של דקרט אכן הוכנסו לרשימת הספרים האסורים של הכנסיה הקתולית, משום שהם היוו סכנה לאמונה. יש לזכור שדיעות מנוגדות מהוות סכנה פוליטית לכנסיה שהינה גוף רב עוצמה כלכלית וחברתית. ההתנגדות לא היתה להקשר של הספרים אלא ישירות לתוכנם שעירער על הדוגמה הקיימת.
אחר כך הוא מביא את סוקרטס. הטענה שלו שסוקרטס נרצח משום שהאנשים סביבו היו בורים למהפיכה החברתית שלו. סוקרטס, יש לזכור התנגד לדמוקרטיה. כאשר תלמידיו בגדו באתונה והחלו לתמוך בדיעות פרו ספרטניות, אנשי אתונה החליטו שסוקרטס הוא בוגד ומקלקל את הנוער. מה הקשר לקונטקס החברתי? לאשר עידן פתרונים, או שהוא לא חשב שיש עוד כמה אנשים שלמדו היסטוריה.

לדידו של אשר עידן אני שמרן.יכול להיות. אני שמרן במובן זה שאני טוען שמורה טוב לא מלמד את החומר אלא מדריך את תלמידיו בנפתולי תוכנית הלימודים. אני שמרן במובן זה שאני חושב שיש פעילויות קוגנטיביות שמחשב, חזק ככל שיהיה, לא יכול לקדם. אני שמרן כי אני רוצה שילדי ילמדו לחשוב, לא לחפש בגוגל.
לצערו של עידן, אני מקדיש הרבה מחשבה לנושא החינוך. אני גם קורא לא מעט בנושא. אני בעיקר נחרד מהמחשבה על בני שעולה בשנה הבאה לכיתה א'. אני מפחד שיהרסו את החשיבה המקורית שלו ואת היצירתיות שלו בפתרון בעיות. ושימו לב, כל זה ללא מחשב! נכון, הסנדלר הולך יחף. אני לא מאמין במחשבים ללימוד. מחשב זה כלי, כמו מברג, כמו פטיש. משתמשים רק כשצריך. לעיתים נדירות הם משחקים קצת על המחשב, אבל אין קומפי או לומדות.

אשר עידן נופל בפח הבועה שנקראת ווב 2.0. לדידו, זהו פתרון קסם. לאורך המאמרים שלו עולה תמונה של אדם שלא מבין את הטכנולוגיה ורק יודע לגזור מילות מפתח. אז אתה יודע מה אשר עידן? מתוך הבנתי הטכנולוגית, אני טוען שאתה מקשקש. חוסר הידע והרפרוף על פני תחומים הוא בדיוק זה שגורם לך לחשוב שאתה יודע. הרפרוף הזה גורם לך לפספס את עיקרי הדברים. ממרומי הריחוף אין מבחינים בפרטים הקטנים, או אם לצטט את לודוויג מיס ואן דר רוהה: "אלוהים נמצא בפרטים"

במקרה שלך, אולי עדיף שתצטט את סוקרטס: "אני יודע שאיני יודע כלום".

—————————-
באחת התגובות למאמר של עידן יש לינק מעניין. שווה להציץ.

במה אני משתמש?

בהמשך לתום סלע הנה הרשימה שלי:

דוא"ל: GMAIL, GMAIL, GMAIL! אני חושב שניסיתי כל שירות דואל חינמי שקיים או היה קיים. לא אהבתי את יאהו או את הוטמייל. לפני ג'ימייל השתמשתי בFastmail.fm
שהוא נחמד אבל בעל קיבולת נמוכה למשתמשי החינם וכמות הספאם שהוא צובר מוגזמת (גם ג'ימייל מקבל די הרבה ספאם אבל הספאם פילטר שלו מאוד מוצלח לדעתי).
המייל שלי מחולק לשניים: מייל עבודה שמנוהל אצלנו בחברה על לוטוס נוטס. אני לא משתמש במייל עבודה לצרכים פרטיים. כל המייל הפרטי/ דאחקות עובר בג'ימייל. אני גם משתמש בג'ימייל לאכסון: הזמנתי את עצמי לעוד כמה חשבונות וכך יש לי מקום לגיבוי תמונות ומסמכים בעזרת GSPACE (תוסף לשועל האש).

מסרים מיידיים: היה לי (תיאורטית עדיין יש לי) חשבון בICQ. יש לי חשבון בג'יטוק והשתמשתי גם באודיגו פעם מזמן. אבל אני לא חסיד גדול של מסרים מיידיים. אני משתמש היום בעיקר במסנג'ר משום שאצלנו בחברה זה כלי התקשורת המיידי העיקרי בין העובדים וגם עם לקוחות. בסקייפ השתמשתי בעיקר כשהייתי נוסע בנסיעות עבודה. בינתיים, החברה נתנה לי כרטיס חיוג עם תקציב שיחות אישיות כך שאני משתמש בסקייפ רק אם יש לי בעיה טכנית להשתמש בכרטיס החיוג. מדי פעם אנחנו עושים שיחות ועידה בעניני עבודה דרך סקייפ. לעיתים נדירות, כשאצל הלקוח שאני נמצא אצלו אין אפשרות טכנית למסנג'ר (חוסמים פורטים), אני משתמש בסקייפ בגלל שהוא יודע לנצל את פורט 80.

שיתוף תמונות: יש לי חשבון בפליקר אבל אני לא משתמש בו יותר מאז שגיליתי את פיקסה. אני מצלם, מכניס את הSD ללפטופ ואחרי כמה דקות התמונות כבר בפיקסה. יש להם מגבלת קיבולת אבל עוד לא הגעתי אליה. אני גם מעלה לשם את התמונות באיכות נמוכה יותר.

חיפוש: גוגל. לפני המון שנים היה שירות שנקרא The Electric monk שהיה הסבא של גוגל מבחינה קונספטואלית אבל הוא נסגר וגוגל בדיוק עלו לאויר כך שמבחינתי זה היה המשך ישיר. לפני הנזיר, השתמשתי בעיקר ביאהו. אני ממעט לשמור היום סימניות (פעם הייתי שומר המון ויש לי כרגע כמה אלפים שאין לי מושג מה לעשות איתן) כי אני סומך על יכולת החיפוש שלי ולכן אני לא משתמש בט.עי.ם וכאלה.

קריאת בלוגים: Bloglines. ניסיתי כל מיני-את גוגל, קוראי רסס אישיים על הדסקטופ, Pluncker וכולי. bloglines הכי מתאים לי כרגע והוא מתממשק יופי עם השועל. אני נופל על בלוגים בצורה די אקראית לפעמים דרך דיגג או דרך בלוגים אחרים.

פיננסים: "הארץ" בגירסת העצים. בקרוב זה כנראה ישתנה. מסתכלים לפעמים על חשבון הבנק או כרטיסי האשראי. כרגע לא יותר מזה (גם אין כ"כ עם מה לשחק (-: )

שיתוף וידאו: צרכן בלבד-אתהצינור, גוגל וידאו וdailymotion. הצצתי בפליקס, היפ ובאמבטיה. זה לא ממש לגילי. זה לילדים משועממים.

דואל חד פעמי: שירות שגיליתי מזמן ולא מאכזב, Dodgeit. אפילו לא צריך לפתוח חשבון, רק לבחור חשבון כמו god@dodgeit.com, להיכנס לאתר , להכניס את שם המשתמש ולקרוא את המייל שהגיע. אפשר אפילו לקבל ברסס את המייל לתיבה הזו. התיבה מתנקה כל כמה ימים באופן אוטומטי.

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.